הוראות בטיחות אישית ודיגיטלית בעת סיקור הפגנות
עדכון מיום 20 ביולי 2021 דיווח מזירות בהן קיים פוטנציאל להתקהלות ואולי לאלימות, עלול להיות מסוכן. אנשי תקשורת לא מעטים נפצעים מדי שנה כשהם מבצעים את תפקידם ומסקרים הפגנות ומחאות שגולשות לעיתים לאלימות. על מנת למזער את הסיכון, מוצעות לאנשי תקשורת עצות הבטיחות הבאות: תכנון המשימה חשיבה על כוח אדם תקשורת ביגוד וציוד תחבורה מיקום…
זירת דיווח קטלנית לעיתונאים פלסטינים
תשעים אחוז מהעיתונאים ואנשי התקשורת שנהרגו על ידי צה”ל הם פלסטינים, לפי נתוני CPJ. (עשרת האחוזים הנותרים הם כתבים זרים; אף ישראלי לא נהרג). מספרים אלו משקפים במידת מה את המגמות הרחבות יותר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני; לאורך 15 השנים האחרונות, מספר הפלסטינים שנהרגו עולה על מספר הישראלים שנהרגו פי 21, כך על פי נתוני האו”ם….
אופן הבדיקה הישראלי במקרים של הרג עיתונאים
הליך הבדיקה של הרג אזרחים – בהם עיתונאים – על ידי הצבא, הוא בגדר קופסא שחורה. לא קיים מסמך מדיניות שמתאר את ההליך לפרטיו, ותוצאות כל הבדיקות הן חסויות. במקרים שתקרית שאירעה במהלך לוחמה פעילה מעלה חשד להפרת הדין הבינלאומי, לשכת הרמטכ”ל פותחת בבדיקה ראשונית שנקרא ” מנגנון הבדיקה המטכ”לי” והממצאים מועברים הלאה, לפרקליט הצבאי…
על פי דוח של CPJ, איש לא נתן את הדין על מותם של עיתונאים שנהרגו על ידי הצבא הישראלי לאורך 20 השנים האחרונות
אי-העמדה לדין בגין הרג עיתונאים פוגע בחופש העיתונות תל אביב, 9 במאי – שנה לאחר שכתבת אל-ג’זירה בערבית, העיתונאית שירין אבו עאקלה, נורתה בראשה ונהרגה בעת שדיווחה על פשיטה של הצבא הישראלי בגדה המערבית, חושף דוח חדש של הוועדה להגנה על עיתונאים (CPJ) דפוס של הפעלת כוח קטלני על ידי צה”ל, המלווה בתגובה בלתי הולמת…